כלמוביל בע"מ נ' גלאם אוריאל

פסק דין

1.לפני תביעה כספית שעניינה חוב נטען בגין שירותי מכונאות רכב אשר סיפקה התובעת במוסכה לרכבו של הנתבע.

לטענת התובעת, בתאריכים 11/12/06 ו-31/8/06 פנה הנתבע לתובעת לשם קבלת שירותי מכונאת רכב בעבור רכבו. על פי הנטען, ספקה התובעת לנתבע את השירותים הנדרשים ובגינם הוצאו חשבוניות בסכום כולל של 8,189 ₪. לטענת התובעת, שילם הנתבע על חשבון חובו סך של 1,000 ₪ כך שנותר חייב לתובעת סך של 7,189 ₪.

לטענת התובעת פנתה לנתבע בפניות חוזרות ונשנות בדרישה לפרוע החוב, אולם נענתה בלך ושוב ויתרת התמורה לא שולמה על ידי הנתבע.

2.לטענת הנתבע, ברכב נעשו שני תיקונים על ידי התובעת, תיקון ראשון שנעשה בטורבו של הרכב בעבורו שילם הנתבע לתובעים סך של 1,352 ₪ כפי שנדרש ממנו ותיקון שני, בו נעשה שיפוץ משאבת הסולר ברכב הנתבע, כאשר לטענת הנתבע הובטח לו על ידי מנהל התובעת כי עלות התיקון השני תהיה לכל היות 1,000 ₪, אלא שלאחר התיקון השני נאמר לו כי העלות הינה בסך של 1,952 ₪, הנתבע בלי טרוניה שילם סך של 1,000 ₪ שהיו ברשותו והתחייב לשלם ההפרש של 952 ₪ בהמשך, אלא משביקש לשלם סכום זה סירבה התובעת לקבלו.

עוד טען הנתבע, כי מיום כניסת הרכב לתיקון הראשון ועד שחרורו מהמוסך חלפו 37 ימים בהם נאלץ להמתין תוך שהוא מדגיש בפני מנהל התובעת, כי רכב זה משמש בעבודתו כנהג מונית ונגרם לו נזק כספי, אולם מהתובעת הודיעו לנתבע כי מכיוון שלא נמצא חלק חליפי מתאים לטורבו של רכב הנתבע נאלצו להרכיב מדגש טורבו שהוכן משני מגדשים לא שמישים, כך שלטענת הנתבע הטורבו איננו מקורי ואינו יחידה אינטגרלית אחת.

לטענת הנתבע, ביום 13/11/07, עת ביקש לשחרר רכבו מהתובעת לאחר תיקון משאבת הסולר, נאמר לו כי הנתבע נותר חייב סך של 6,273 ₪ נוספים עבור תיקון הטורבו שלא חושב בטעות.

לטענת הנתבע מחה על כך ואמר כי איננו מקבל דרישת תשלום חסרת בסיס שהוצאה חודשיים לאחר שהוצא הרכב מתיקון בפרט, כאשר נאמר לו כי רכבו רותך חלק משומש שפורק מרכב אחר בשונה ממה שנאמר לו מראש שברכב רותך חלק שהינו קומבינציה של שני חלקים.

התובע טען, כי בדעתו להגיש תביעה שכנגד נגד התובעת ולטעון טענות קיזוז, אלא שלא עשה כן.

דיון

3.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לעבודה הראשונה שבוצעה ברכב. באשר לעבודה השנייה, מסכים הנתבע, כי הוא חייב את יתרת החשבונית אשר טרם שולמה על ידו.

הנתבע ציין במהלך ההתדיינות בתיק, כי יעביר אל התובעת לאלתר את יתרת חובו, אלא שבסיכומיה טענה התובעת, כי עד כה לא שילם הנתבע סכום זה.

לאור האמור ועל יסוד הסכמת הצדדים, יש לחייב הנתבע בסך של 952 ₪, הוא הסכום שלא שולם על ידי הנתבע עבור חשבונית מספר 2325695.

4.לטענת התובעת, חוייב הנתבע בסך של 1,352 ₪ בגין העבודה הראשונה שעניינה החלפת מדגש הטורבו, ואולם לא חוייב בגין עלות הרכיב עצמו בשל טעות. משנתגלתה הטעות, פנה נציג התובעת לנתבע וציין זאת בפניו.

לשיטת התובעת, ידע הנתבע את עלות התיקון ועלות הרכיב ונתן מראש אישורו לתיקון.

הנתבע מנגד טען, כי רק בבואו לשחרר את הרכב מהמוסך לאחר התיקון השני, נודע לו לראשונה כי ישנה יתרת חוב בגין תיקון בטורבו בסך 6,237 ₪ וכי סכום זה לא נאמר לו בתחילת העבודה, בעת שניתנה לו הצעת מחיר.

5.המחלוקת למעשה הנה בשאלה האם זכאית התובעת לסכום התיקון לו היא טוענת, דהיינו לעלות הרכיב שהוחלף ברכבו של התובע, זאת בנוסף לסכומים שבהם חוייב הנתבע בחשבונית התיקון נשוא עבודת התובעת בעניין.

6.ראשית אציין, כי התרשמתי באופן חד משמעי, כי הנתבע היה מודע היטב לטיב התיקון שנעשה ברכבו. הנתבע ידע מהו החלף שאותו אמורה היתה התובעת להחליף ברכבו, ידע את העלות של החלף המקורי ואף ידע, כי התובעת מחפשת עבורו חלף חלופי, זאת בשל העלויות הגבוהות של החלף המקורי. הנתבע אף ניסה להשיג עבור התובעת חלף כאמור משומש, זאת לאחר שהתובעת לא הצליחה למצוא חלף משומש. כמו כן, הנתבע ידע, כי משלא הצליחה התובעת למצוא חלף משומש וגם החלף שהומצא על ידי הנתבע לא התאים, אזיי, הרכיבה התובעת שני חלפים משומשים, על מנת שיתאימו לרכבו של הנתבע.

הנתבע העיד:

"ש: האם אתה יודע את עלות טורבו חדש.